הסודות מאחורי הפסל הכי צבעוני בדבלין: הסיפור של אוסקר ויילד

בתור מדריך בדבלין, בכל פעם שאני עובר עם קבוצות בפארק מריון, אני נעצר מול הפסל של אוסקר ויילד. זה לא סתם פסל אבן, אלא סיפור שלם על יופי, חכמה וטרגדיה אירית.

בדבלין יש לא מעט פסלים: מנהיגים, לוחמים, משוררים, דמויות לאומיות. רובם עומדים זקופים, על כן אבן, במבט רציני.

אוסקר ויילד – לא.

הפסל שלו שוכב, נשען על סלע, לבוש צבעים, פרח ביד, עם הבעה שקשה להחליט אם היא חולמנית, אירונית או פשוט אנושית.

וזו בדיוק הנקודה.

היכן נמצא הפסל של אוסקר ויילד בדבלין?

במהלך סיור החוף שאני מדריך בדבלין, הפסל הזה הוא אחת התחנות שמאפשרות לנו להבין את הלב התרבותי של העיר. הפסל של אוסקר ויילד נמצא בכיכר מריון (Merrion Square), לא רחוק מהבית שבו נולד. זה אזור אלגנטי ושקט יחסית במרכז דבלין, מוקף בתים ג’ורג’יאנים וגינה עירונית מטופחת.

כבר ממבט ראשון ברור שזה לא עוד פסל “רשמי”. הצבעוניות, התנוחה, והגובה הנמוך יחסית – כולם שוברים את הציפייה.

זה פסל שלא מבקש שתעמוד מולו. הוא מבקש שתשב לידו.

מי היה אוסקר ויילד

אוסקר ויילד נולד בדבלין בשנת 1854, והפך לאחד הסופרים והמחזאים המבריקים והמצוטטים של תקופתו. הוא כתב מחזות שנונים ומלאי הומור, וגם רומן אחד שהפך לאבן דרך בספרות המודרנית:“תמונתו של דוריאן גריי” – ספר על יופי, מוסר, פיתוי, והפער בין הדימוי החיצוני לבין העולם הפנימי.

מאחורי השנינות והאלגנטיות עמד אדם שניסה לחיות חיים של חופש, סגנון ונאמנות לעצמו – בחברה שמרנית מאוד של סוף המאה ה-19.

ובסופו של דבר הוא שילם על כך מחיר כבד: מאסר, השפלה ציבורית, גלות ומוות הרחק מאירלנד.

למה הפסל הזה מיוחד

רוב האנדרטאות מנציחות הישג. הפסל הזה מנציח אדם.

הוא לא מציג את ויילד כנואם, כמנהיג או כגאון מנותק, אלא כמי שאפשר כמעט לשוחח איתו. הבעת הפנים שלו לא חד־משמעית. התנוחה שלו לא הירואית. והצבעים שוברים כל ציפייה לפסל “רציני”.

זה פסל שמדבר על מורכבות.

על מישהו שידע להצחיק ולדייק במילים – וחי חיים לא פשוטים. על יופי – ועל המחיר שלו. על חופש – ועל הגבולות שלו.

דבלין כעיר של ספרות

הפסל של ויילד הוא לא מקרה בודד. הוא חלק מנוף רחב יותר: דבלין היא עיר שמטביעה את הסופרים שלה ברחובות, לא רק בספריות.

ג’יימס ג’ויס, סמואל בקט, ו.ב. ייטס ואחרים הם חלק בלתי נפרד מהמרחב העירוני. הספרות בדבלין לא סגורה במוזיאון – היא חיה בספסלים, בגנים, בפאבים ובכיכרות.

והפסל של ויילד הוא אולי הביטוי הכי יפה לגישה הזו.

משפט אחד שמסכם הרבה

יש משפט אחד של אוסקר ויילד שאני תמיד חוזר אליו כשאני עומד ליד הפסל:

“כולנו שרויים לפעמים בביב השופכין – אבל יש בינינו כאלה שמרימים את העיניים אל הכוכבים.” (אוסקר ויילד, 1892)

זה משפט שלא מדבר על תהילה. הוא מדבר על בחירה.

לסיכום

אוסקר ויילד אמר פעם ש'החיים הם דבר חשוב מכדי לדבר עליהם ברצינות', אבל בטיולים שלי אנחנו לוקחים את הסיפורים שלו עם המון אהבה. רוצים להכיר את דבלין דרך העיניים של הסופרים הגדולים שלה? בואו לבדוק את מועדי הטיולים או להזמין הרצאה על תרבות אירלנד.

לקריאה נוספת:

• תכנון טיול לאירלנד

• אירלנד למטייל

• דבלין