כשמטיילים באירלנד – ובעיקר בצפון אירלנד – שמים לב מהר מאוד למשהו חריג: לא מתנופף שם דגל אחד בלבד. באותו רחוב אפשר לראות את דגל בריטניה, את דגל אלסטר הישן, את הטריקולור האירי הירוק-לבן-כתום, ולפעמים גם דגל ירוק עם נבל זהוב. וזה הרגע שבו מבינים: כאן דגל הוא לא קישוט. הוא הצהרה. הדגל האירי הוא הרבה יותר מסמל של מדינה. הוא סיפור של זהות, דת, פוליטיקה, מאבק – וניסיון לפיוס שעדיין נבחן גם היום. דגל אירלנד – לא נולד כדגל של מדינה, אלא כרעיון בניגוד לדגלים רבים בעולם, דגל אירלנד לא נ

סמלה של אירלנד - הנבל. על הדרכון, על המטבע ועל הגינס (נבל הפוך) בכל פעם שאנחנו נכנסים לפאב אירי מסורתי בטיולים שלי, ורואים את לוגו הנבל על כוס הגינס, מיד מתעוררת אצלנו תחושה של קסם עתיק. אבל הנבל הוא הרבה יותר מסמל על בירה – הוא הסיפור של אירלנד כולה. מעט מאוד מדינות מזוהות עם כלי נגינה. אירלנד היא אחת מהן. כמעט כל מי שמטייל באירלנד נתקל בו: על מטבעות, בדרכונים, על שלטי ממשלה, באוניברסיטאות, בפאבים – וגם על בקבוקי גינס. אבל הנבל האירי הוא לא רק קישוט יפה. מאחוריו עומד סיפור א