הסיפור העצוב מאחורי הבתים ללא הגג בכבישי אירלנד
- ישי שפירא - מדריך לטיול באירלנד
- 12 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 21 בינו׳

בכל פעם שאני נוהג עם קבוצות במערב אירלנד, עולה השאלה על בתי האבן היפים שעומדים חשופים לגשם. הבתים האלו הם חלק בלתי נפרד מהנוף הפראי של מערב אירלנד - קונמרה ומאיו:
קירות אבן עומדים, חלונות ריקים, וללא גג. שמיים במקום תקרה.
זה מראה ציורי, אבל גם מעט מטריד. והוא מעלה כמעט תמיד את אותה שאלה: למה יש כאן כל־כך הרבה בתים נטושים, ולמה כולם נראים בערך אותו הדבר?
אלו לא חורבות עתיקות
חשוב להבין: אלה לא שרידים של כפרים מימי הביניים.
רוב בתי האבן הנטושים באירלנד נבנו וחיו בהם אנשים עד לפני מאה עד מאה וחמישים שנה בלבד. מדובר בבתים של חקלאים, דייגים ופועלים, שחיו באזורים כפריים מבודדים, קרוב לאדמה ולים.
אלה היו בתים פשוטים: קירות אבן עבים, חלונות קטנים, וגגות קש או צפחה.
הקשר בין הרעב הגדול לבתי האבן הנטושים
הסיבה המרכזית לכמות הגדולה של בתים נטושים נעוצה בתקופה הדרמטית ביותר בהיסטוריה המודרנית של אירלנד – הרעב הגדול של אמצע המאה ה-19.
מחלת תפוחי האדמה, שהיה המזון העיקרי של האוכלוסייה הענייה, הובילה למותם של כמיליון בני אדם ולהגירה של מיליונים נוספים. כפרים שלמים התרוקנו. משפחות עזבו בבת אחת. אחרות הלכו והתמעטו עד שנעלמו.
רבים מהבתים שאנחנו רואים היום ננטשו אז – או בעשורים שאחר כך, כשעוד ועוד צעירים עזבו את הכפרים לטובת אמריקה, קנדה, אנגליה ואוסטרליה.
הסיפור של הרעב הגדול הוא חלק בלתי נפרד מהנשמה האירית, ואני מרחיב עליו רבות בתוך ההרצאות שלי על ההיסטוריה והתרבות של אירלנד.

למה הם בלי גג?
הגג היה תמיד החלק היקר והפגיע ביותר של הבית.
כשהבית ננטש ואין מי שיתחזק אותו, הגג הוא הראשון לקרוס – מרוחות, גשם, ולחות מתמדת. הקירות, שנבנו מאבן מקומית עבה, מחזיקים מעמד עשרות ולעיתים מאות שנים.
כך נוצר המראה הכל־כך אירי הזה: בית שעדיין “עומד” – אבל כבר לא באמת קיים.
למה דווקא במערב רואים כל־כך הרבה?
במערב אירלנד היו ריכוזים גדולים של אוכלוסייה כפרית ענייה, חקלאות שולית ותלות כמעט מוחלטת בתפוחי אדמה. אלה היו גם האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהרעב ומההגירה.
בנוסף, הקרקעות הסלעיות והמרוחקות הפכו לפחות ופחות משתלמות לחקלאות מודרנית, ולכן לא נבנו שם יישובים עם בתים חדשים במקום הישנים.
התוצאה היא נוף שבו העבר עדיין יושב פיזית בתוך ההווה.
יותר מתפאורה לצילום
קל מאוד לצלם בית אבן נטוש ולהמשיך הלאה. אבל כשעוצרים רגע ליד אחד מהם, קשה שלא לדמיין מי חי כאן: איפה עמד התנור, מאיזה חלון ראו את הים, ואיך נראו הימים האחרונים לפני העזיבה.
בתי האבן הנטושים הם לא רק אלמנט נופי. הם שכבת זיכרון בתוך הטבע.
יש משהו בבתים האלו שמזכיר לנו שהנוף האירי הוא לא רק 'ירוק', אלא גם מלא בשכבות של היסטוריה אנושית. אם מעניין אתכם לגלות את אירלנד שמעבר למסלולי התיירות הרגילים, אני מזמין אתכם להצטרף אליי לטיול או להזמין הרצאה חווייתית שצוללת לעומק הסיפורים האלו.
לקריאה נוספת:




תגובות