אין ספק שמסלול טבעת קרי (Ring of Kerry)  הוא ה"מונה ליזה" של הטיולים באירלנד. כמי שעוסק שנים בצילום ובליווי מטיילים באי הירוק, אני תמיד אומר שטבעת קרי היא לא רק כביש, היא תמצית הדרמה האירית – הרים שנושקים לאוקיינוס, כפרים צבעוניים שמרגישים כאילו הזמן עמד בהם מלכת, ורוח אטלנטית שנושאת איתה סיפורים עתיקים. הכנתי עבורכם מדריך מקיף למסלול, כולל הסטיות הנדרשות מהדרך הראשית, כדי שתחוו את קרי באמת ולא רק דרך שמשת הרכב. תכנון הטיול: עם כיוון השעון או נגדו? זו השאלה שמעסיקה כל מטייל.

את חבל קונמארה (Connemara)  הכרתי לראשונה דרך הרגליים. זה היה בטיול אופניים עצמאי, כשהבנתי ששום רכב או אוטובוס תיירים לא יכול באמת להעביר את התחושה של המקום הזה. הרוח האטלנטית, הריח של ביצות הכבול (Peat bogs) והשקט שנשבר רק על ידי פעיית כבשים – שם הבנתי שמצאתי את אירלנד האמיתית. מטיילים רבים באירלנד נוהגים לפי "תבנית" קבועה: נוחתים בדבלין, יוצאים לסיבוב עם כיוון השעון דרך קילקני, קורק, טבעת קרי וצוקי מוהר, מגיעים לגולוואי – ומשם חותכים מזרחה חזרה לדבלין. וזו הטעות הכי גדולה.

אם תשאלו חובב וויסקי ממוצע איפה הכל התחיל, הוא כנראה יצביע על הרמות הגבוהות של סקוטלנד. אבל אם תשאלו אותי, אחרי שני עשורים של הדרכה באירלנד, אני אגיד לכם שהאמת חבויה בין כתלי המנזרים האירים העתיקים – והיא הרבה יותר מרתקת (ומשכרת) ממה שחשבתם. המדע שמאחורי הקדושה: למה נזירים בכלל זיקקו אלכוהול? הכל התחיל במאה ה-11. הנזירים האירים, שהיו אנשי האשכולות של ימי הביניים, חזרו ממסעות באירופה ובמזרח הקרוב. הם לא הביאו איתם רק כתבי קודש, אלא גם את "אמנות הזיקוק". אבל הנה הפרט המפתיע: הם

צוקי קרי בקצה של טבעת קרי בדרום מערב אירלנד הסיפור הגיאולוגי הדרמטי של האי הירוק – ושל הגלים שמעולם לא ויתרו יש רגע כזה בטיול באירלנד, שאני רואה אותו כמעט בכל קבוצה: אנחנו מגיעים לקצה הצוק, הרוח מתחזקת, ומתחתינו – האוקיינוס האטלנטי מתנפץ בעוצמה. מישהו תמיד שואל: “איך נוצרו כל הצוקים המטורפים האלה? למה דווקא פה?” וזו שאלה מצוינת. כי אירלנד היא לא סתם “אי עם חופים יפים”. היא אחת המדינות עם קווי החוף הדרמטיים ביותר באירופה – מצוקים בגובה עשרות ומאות מטרים, קירות אבן שנופלים ישר

בכל טיול מאורגן לאירלנד שאני מדריך, כשאנחנו נוסעים בדרכים הכפריות של מערב האי, השאלה הזו תמיד עולה: “האם יש באירלנד יותר כבשים מתושבים?" זה אחד המיתוסים הידועים על האי הירוק. לפעמים הוא נאמר בחיוך, לפעמים בביטחון גמור – וכמעט תמיד הוא מצליח לצייר מיד תמונה של גבעות ירוקות, כבישים צרים, ועדרים שחוסמים את הדרך. אבל האם זה באמת נכון? אז מה אומרת הסטטיסטיקה? כבשים מול בני אדם נכון לשנים האחרונות, באירלנד יש בערך 3.5–3.7 מיליון כבשים , וכ- 5.3 מיליון תושבים . כלומר – בפועל אין יות

בכל פעם שאני נוהג עם קבוצות במערב אירלנד, עולה השאלה על בתי האבן היפים שעומדים חשופים לגשם. הבתים האלו הם חלק בלתי נפרד מהנוף הפראי של מערב אירלנד - קונמרה ומאיו : קירות אבן עומדים, חלונות ריקים, וללא גג. שמיים במקום תקרה. זה מראה ציורי, אבל גם מעט מטריד. והוא מעלה כמעט תמיד את אותה שאלה: למה יש כאן כל־כך הרבה בתים נטושים, ולמה כולם נראים בערך אותו הדבר? אלו לא חורבות עתיקות חשוב להבין: אלה לא שרידים של כפרים מימי הביניים. רוב בתי האבן הנטושים באירלנד נבנו וחיו בהם אנשים עד ל