המיתוס על הכבשים באירלנד: מה גיליתי בשיחה מקרית עם חקלאי מקומי

בכל טיול מאורגן לאירלנד שאני מדריך, כשאנחנו נוסעים בדרכים הכפריות של מערב האי, השאלה הזו תמיד עולה:

“האם יש באירלנד יותר כבשים מתושבים?"

זה אחד המיתוסים הידועים על האי הירוק. לפעמים הוא נאמר בחיוך, לפעמים בביטחון גמור – וכמעט תמיד הוא מצליח לצייר מיד תמונה של גבעות ירוקות, כבישים צרים, ועדרים שחוסמים את הדרך.

אבל האם זה באמת נכון?

אז מה אומרת הסטטיסטיקה? כבשים מול בני אדם

נכון לשנים האחרונות, באירלנד יש בערך 3.5–3.7 מיליון כבשים, וכ-5.3 מיליון תושבים.

כלומר – בפועל אין יותר כבשים מבני אדם. אבל היחס בהחלט גבוה, ובוודאי חריג במונחים של מדינה אירופית מודרנית.

ומי שנוסע מחוץ לדבלין, במיוחד למערב ולצפון-מערב אירלנד, מבין מיד מאיפה נולד המיתוס: מרעה פתוח, שדות אינסופיים, הרים ירוקים – וכבשים כמעט בכל פנייה.

למה יש כל-כך הרבה כבשים באירלנד?

הסיבה פשוטה למדי: אירלנד היא אחת המדינות המתאימות ביותר באירופה למרעה טבעי.

האקלים מתון, יורד הרבה גשם, העשב גדל כמעט כל השנה, ויש אזורים נרחבים שלא מתאימים במיוחד לחקלאות אינטנסיבית – אבל מצוינים לגידול צאן.

מאות שנים של כלכלה כפרית ביססו את הכבשה כחלק בלתי נפרד מהנוף ומהתרבות: מקור לבשר, לצמר, ולפרנסה – וגם מרכיב קבוע בתמונה האירית הקלאסית.

הכבשה כחלק מהנוף – לא כאטרקציה

בניגוד למקומות שבהם בעלי חיים הפכו למשהו “תיירותי”, באירלנד הכבשים פשוט שם. הן לא מוצגות. לא מגודרות במיוחד. לא “מאורגנות”.

הן חלק מהשגרה.

מטייל שנוסע בכביש כפרי עשוי לעצור לא בגלל נוף – אלא כי עדר כבשים החליט שכרגע זה המקום הנכון לעמוד בו.

אלו בדיוק הרגעים הקטנים והלא מתוכננים שהופכים את הטיולים המודרכים שלי לחוויה של פעם בחיים.

התשובה האירית הכי מפתיעה שקיבלתי בפאב

בערב אחד בפאב קטן במערב אירלנד, ישבתי לבד, כמו שקורה לא מעט בטיולים, והתיידדתי עם זוג מבוגר. הם סיפרו שהם גרים בחווה, בקצה השני של המדינה, ויצאו לכמה ימי טיול.

בשלב מסוים שאלתי את הבעל, חקלאי במראה ובנשמה, בתור מישהו שבוודאות יודע: “תגיד… באמת יש באירלנד יותר כבשים מבני אדם?”

הוא הסתכל עליי. הציץ בכוס הגינס שבידו. הרים אליי מבט, חייך ואמר בפשטות:

“למי אכפת?”

ואז שתה שלוק ארוך.

באותו רגע הבנתי שהשאלה עצמה פחות מעניינת מהתגובה.

כי עבור הרבה אירים, הכבשים הן לא “נתון”. הן חלק מהמרחב. מהשגרה. מהחיים.

לא משהו שסופרים. משהו שחיים איתו.

לסיכום

בסוף, זה לא המספר שקובע, אלא האווירה שהן מוסיפות לנוף. רוצים לראות את זה מקרוב (ואולי גם להיתקע מאחורי עדר כבשים בכביש צר)? בואו להכיר את מועדי הטיולים הקרובים או להזמין הרצאה מלאה בסיפורים מהשטח.

לקריאה נוספת:

• תכנון טיול לאירלנד

• אירלנד למטייל

• לינה באירלנד